בשנים האחרונות הפכה שיטת לימד הקריאה של גב' מיכל רנגיני,
מורה לחינוך מיוחד מתל ציון, לשם דבר אצל מורים והורים שילדיהם
מתקשים בקריאה. בזמן שמערכת החינוך לא מצליחה לתת מענה
אמיתי לבעיה, הורים מספרים ששיטת רנגיני "קוראים בהנעה",
שפיתחה גב' רנגיני, מלמדת את הילד לקרוא ומחזירה לו את הדימוי
העצמי האבוד ב60- ימים בלבד.

האמת, הופתעתי… קבעתי לדבר עם גב' מיכל רנגיני בשעה,20:00 שעה שנחשבת "סוף יום" אצלהורים רבים שמייחלים לקצת שקט לפני
או אחרי שהילדים נכנסים למיטה. ציפיתילראיון קצר וכללי, הרי בכל זאת, גב' רנגיני לא עסוקה רק בשיטה שצוברת תאוצה…
היא גם "בלי עין הרע" אמא לשבעה. בפועל זכיתי לתשובות מפורטות שיעזרו ללא מעט הורים, בעיקר אלה שנתקלים עם ילדיהם בבעיות של קושי בקריאה
והתמודדות עם תסכול מתגבר ובטחון עצמי ירוד שנובע מכך.
אם הילד שלכם מתקשה בקריאה, ההמלצה שלי היא לא להחמיץ את הראיון הזה… יכול להיות שכאן מתחבא הפתרון.

מיכל, הקושי בקריאה נראה לי טבעי סך הכל במעבר מגן לכיתה א'. מתי ז הופך לבעיה?
"כשאני מדברת על קושי בקריאה, אני מדברת על טווח גילאים מאוד רחב של .6-14 ילדים שמגיעים גם לכיתה ז' ופשוט לא מצליחים לקרוא. אם הם כבר קוראים,
זה כרוך במאמצים אדירים ויוצר אצלם תסכול. הם שונאים לקרוא ואם הם מצליחים לסיים עמוד אחד, הם פשוט מותשים. כל זה מייצר תסכולים גם אצל ההורים
שמתחילים לשאול את עצמם: מה יהיה עם הילד בעתיד כשיגדל? איך הוא ישרוד? מה לא בסדר אתו? "הם רואים את הילד מתקשה והם חסרי אונים כי לא יודעים איך לעזור לו… בדרך כלל מעבירים את הילדים הללו אבחונים ובכיתה ג' כבר עולות שאלות לגבי חינוך 'רגיל'. המסלול שלהם עובר דרך יועצת בבית הספר, ועדה בית ספרית, ועדת השמה בעיריה ומעבר ל'חינוך מיוחד'. אם זה רק היה עוזר…" גב' רנגיני, יש לציין, יודעת מקרוב מה זה אומר. אחרי 17 שנים בחינוך המיוחדוהתמחות בקריאה היא הבינה, שהשיטות הרגילות שמנסות לעזור להם קוגנטיבית פשוט לא עובדות. "בחינוך המיוחד נותנים לילד הטבות, מקילים עליו, מקריאים לו אבל… הוא לא יוצא עם כלי לחיים. הרגשתי שזה מחמיץ את המטרה והתחלתי לחקור…"

ומה גילית?
"גיליתי שלילדים האלה לא חסר ידע בשפה ובקריאה, אלא שהידע הזה מאוחסן להם בתוך הראש. הקושי העיקרי שלהם הוא דווקא בשליפה של הידע. הרבה פעמים
הילדים הללו טופלו בעבר אצל קלינאי תקשורת או שהם מגיעים עם רקע של הפרעות קשב וריכוז…"

מה זה אומר 'בעיות בשליפת שפה'?
"אסביר לך בצורת דימוי. נניח שיש לך חולצה מסוימת שנמצאת בארון, את רוצה ללבוש אותה ואת יודעת שהיא נמצאת שם. אם את לא מצליחה למצוא אותה, האם זה אומר שהיא לא שם? לא! את לא מוצאת אותה בגלל הבלאגן שנמצא בארון. ככה בדיוק קורה עם מי שמתקשה לקרוא. הידע נמצא. אךהוא מאוחסן בצורה 'מבולגנת', לא נכונה, וקשה לילד לשלוף אותו משם. וגם אחרי ששולף נכון זה עולה לו במאמצים גדולים והוא לא פנוי להבין או לזכור מה קרא…
"בגיל הרך, בתחילת התפתחות הילד, מערכת החינוך, למידה אסטרטגית וקלינאיות תקשורת – כל אלה מלמדם את הילד מצוא דרכם לעקוף את בעיי השליפה. הילד לומד להתמודד עם זה ולהסתדר עם הקושי. אך בקריאה אין דרך לעקוף את הקושי, כי כל השיטות הרגילות משתמשות בערוץ השמיעתי-שפתי. והערוץ הזה אצל הילדים האלו חלש יותר. לכן אנחנו רואים שמלמדים את הילד שוב ושוב, אך אין הפנמה לאורך זמן. הילד מתוסכל וחווה חוויות כשלון למרות המאמצים שהוא משקיע. פעמים, כשהתסכול גדל, מתפתחות בעיות שמתחזות לבעיות רגשיות. אז ההורים מתחילים לחפשבכלל טיפול רגשי ואני אומרת תעצרו!
"אל תיסחפו לטיפולים רגשיים כשהבעיה היא בכלל אחרת. הרי אם תבנו בית חולים מתחת לגשר שבור זה יעזור? ברור שלא.תקנו את הגשר השבור ותראו איך אין צורך בשום בית חולים. "בחינוך המיוחד נותנים לילד הטבות, מקילים עליו, מקריאים לו אבל… הוא לא יוצא עם כלי לחיים. הרגשתי שזה מחמיץ את המטרה והתחלתי לחקור…" "תעזרו לילד נקודתית בקושי עם הקריאה ותראו איך הדימוי העצמי עולה ויתר הדברים נפתרים. אלה דברים שאני רואה יום יום".

אז מה את עושה שונה?
"תראי, כל השנים וכל השיטות עושות שימוש בלימוד שמתייחס לשפה ולקריאה דרך שמיעה ובאופן חזותי וזה הערוץ שמקשה על הילדים האלה. בעבר, כמורה לחינוך
מיוחד, כשניסיתי לעזור בשיטות הרגילות עבדנו עם הילדים וכשהיינו יוצאים לחופשה קצרה וחוזרים, כאילו מעולם לא נתקלו בזה והיינו מתחילים הכל מהתחלה.
"היום אני לוקחת את הילדים האלה לערוץ למידה לגמרי אחר, שמופעל על ידי חלק אחר במוח, כך שעוקפים את בעיית השליפהגם בקריאה. וזהו הערוץ התנועתי. ידע
תנועתי נחרט בזכרון לטווח ארוך ונשלף באופן אוטומטי. "על כך מבוססת השיטה 'קוראים בהנעה'. אני עוזרת לילדים לקרוא באמצעות תנועה וכך הם משיגים שני דברים: זכרון לטווח ארוך ושליפה אוטומטית. המטרה: שילמדו לקרוא בקלות ושייהנו מהקריאה".

אז הילד צריך לזוז כדי לקרוא? לא קצת מוזר?
"לא בדיוק", מחייכת גב' רנגיני וכמי שמכירה את השאלות ואת הרמות הגבה כלל לא מופתעת מהשאלה. "אנחנו עוזרים להם לקרוא באמצעות הידיים. בהתחלה זה
נראה קצת מצחיק, אבל לאט לאט זה הופך לתנועה מאוד עדינה על השולחן, שאף היא נעלמת עם רכישת היכולת של הילד לקרוא".

"6 שנים אני לא מצליח לקרוא… מה זה עוזר לי אם אני נהדר?"
אחרי כ750- ילדים שלמדו לקרוא באמצעות התכנית, פונים אליה כיום לא רק הורים מולבלים שלא יודעים מה לעשות עם ילדם אלא אפילו מרים שכואבים את
הכאב של התלמידים. "הגיעה אלי מורה שרצתה עזרה ושאלתי אותה מה הסיבה. היא סיפרה שישבה מול ילד באסיפת הורים ושיבחה אותו כמה הוא נהדר. כשהילד אמר לה '6 שנים אני מנסה לא מצליח לקרוא… מה זה עוזר אם אני נהדר?' היא נשברה והבינה שזהו חייבים לעזור לו בכל דרך".
במקרה אחר פנתה אליה אמא שהבן שלה ידע לקרוא, אך עבר טיפולי הקרנות שפגעו בחלק במוח וכך גם ביכולת שלו לקרוא. בשיטה של גב' רנגיני
השתמשו בחלק המוח שאחראי על התנועה, הילד התחיל לקרוא שוב והסביבה שלו עדיין המומה מההתקדמות המהירה.

מיכל, תוכלי לדייק למי מתאימה השיטה?
"בוודאי…השיטה עוזרת בראש ובראשונה לילדים שנמצאים בכיתות רגילות ולא הצליחו לרכוש את הקריאה. מעבר לכך גם לאוכלוסיות ילדים עם הפרעות
תקשורת, הפרעות קשב וריכוז, ילדים עם תסמונת דאון ואפילו ילדים עם פיגור קל.
טווח הגילאים הוא לרוב בגילאי .6-14 זו שיטה שמתאימה להורים שמוכנים להקדיש ביחד עם הילד שלהם 10 דקות ביום לתרגול במשך 60 יום. עד עכשיו, כל מי שביצע את התרגילים הצליח. יש לנו 95% הצלחה עם כל מי שתירגל 10 דק' ביום".

מה עם התפישה שאומרת שעדיף לא להיות המורים של הילדים שלנו?
"אני מכירה את התפישה הזאת שהרבה פסיכולוגים תומכים בה ואני קצת יוצאת כנגדה. זוהי אמירה נכונה כשאין לך כלים, אבל כשיש לך כלי, זה בהחלט אפשרי ואפילו אידיאלי. השינוי הוא מהיר ביותר וזה לא קורה סתם. זה קורה דווקא מכיון שאת האמא ואת מכירה את הילד שלך הכי טוב ויודעת מתי אפשר ללחוץ ומתי לא. אנחנו כאמהות בעלות כח אדיר ואנחנו יכולות לשנות ולתת את הכלים בצורה הרבה יותר מהירה. שום פסיכולוג או מורה להוראה מתקנת לא יוכלו להחליף אותך. לגבי ילדים גדולים יותר, נתקלתי אפילו במקרה שבו ילדה בכיתה ז' תירגלה לבד ללא אמה ותוך פחות מ60- ימים קוראת שוטף".

ובנימה אישית, אם היית צריכה לתת טיפ להורה מתוסכל שהילד שלו מתקשה לקרוא, מה היית אומרת לו?
"שני דברים: ברמה העקרונית לא להתייאש ולא להרפות, כי יש תקווה וצריך רק למצוא את הדרך שמתאימה לילד שלך…
וברמה הפרקטית, כשיושבים עם ילד, לשים שעון טופר על 10 דקות. ברגע שושבים מעל ל10- דקות, זה הופך יוט לילד שמתקשה. לכן גם אם הוא מבקש עוד, להגיד לו שזהו, זמן הקריאה להיום נגמר".

לאחרונה התוכנית קיבלה אישור ונכנסה
לבתי ספר וב"ה התוצאות מדהימות! תוך
חודשיים ילדים מגיעים לקריאה משמעותית
לקריאה עם הבנה והנאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *